החלקים של המיינד

ל. רון האברד גילה שלמיינד יש שני חלקים נפרדים לחלוטין. אחד מהם – אותו חלק שבו האדם משתמש מתוך הכרה, והוא מודע לו – נקרא המיינד האנליטי. זהו החלק במיינד אשר חושב, מתבונן בנתונים, זוכר אותם ופותר בעיות. יש לו מאגרי זיכרון סטנדרטיים שכוללים תמונות דמות מנטליות, והוא משתמש במידע במאגרים אלה לקבלת החלטות שמקדמות הישרדות.

קיימים שני דברים שנראה שהם מוקלטים במאגרים הסטנדרטיים, אבל הם לא: רגש מכאיב וכאב גופני. ברגעים של כאב עז, פעולת המיינד האנליטי מופסקת זמנית, והחלק השני של המיינד, המיינד הריאקטיבי, נוטל את הפיקוד.

כאשר אדם נמצא בהכרה מלאה, המיינד האנליטי שלו נמצא בשליטה מלאה. כאשר האדם "חסר הכרה" באופן מלא או חלקי, המיינד הריאקטיבי נכנס לפעולה, באופן מלא או חלקי. "חוסר הכרה" יכול להיגרם כתוצאה מהלם מתאונות, סמי הרדמה שבניתוחים, הכאב שבפציעה או ההזיות שנגרמות ממחלות.

כאשר האדם "חסר הכרה", המיינד הריאקטיבי מתעד במדויק את כל הקליטות החושיות של אותו מאורע, כולל מה שקורה או נאמר מסביב לאדם. הוא גם מתעד את כל הכאב ומאחסן את תמונת הדמות המנטלית במאגרים שלו, שאינם נגישים להיזכרות המודעת של האדם ואינם נמצאים תחת שליטתו הישירה. למרות שנראה אולי שהאדם שמתעלף בתאונה הוא חסר הכרה ואינו מודע להתרחשויות סביבו, המיינד הריאקטיבי מתעד למעשה הכול בשקדנות, לשימוש עתידי.