היות שהיסודות הבסיסיים של סיינטולוגיה חובקים את כל תחומי החיים, ניתן ליישם עקרונות מפתח מסויימים באופן נרחב לשם שיפור כל מצב. סיינטולוגים משתמשים בעקרונות אלה בחיי היומיום, והשימוש בהם הוא לעתים ההבדל בין הצלחה לכישלון. יתר על כך, עקרונות אלה מבהירים מאוד את מה שלעתים קרובות ניראה מבלבל.
מה אם, לדוגמה, ניתן היה לחלק את החיים למדורים בצורה נכונה, כדי שהפעילויות הרבות שבהם יוכלו לפתע לקבל בהירות חדשה – פעילויות אשר לעתים קרובות הן כה מבולבלות ומטושטשות? מה אם, למשל, ניתן היה לא רק להבין את כל מגוון הפעילויות בחייו של אדם בתור מה שהן למעשה, אלא גם ליצור התאמה בינן לבין כל הפעילויות האחרות?
דבר זה אפשרי בסיינטולוגיה דרך תיאורן של שמונה הדינמיקות.
הפקודה הבסיסית "שרוד!" אשר כל דבר חי מציית לה, מחולקת לשמונה מחלקות, כדי שניתן יהיה לבחון ולהבין כל היבט בחיים בקלות רבה יותר. מחלקות אלה נקראות שמונה הדינמיקות ('דינמיקה' היא יצר, מניע או דחף).
ל. רון האברד התבונן בארבע הראשונות מבין הדינמיקות הללו ותיאר אותן בדיאנטיקה. כאשר מחקרו הוביל אותו אל תחום הסיינטולוגיה, הוא היה מסוגל להרחיב את אותן ארבע ראשונות ולתאר את ארבע הדינמיקות הנותרות.
באמצעות סיינטולוגיה, אדם מבין שחייו והשפעתו מתפרשים הרבה מעבר לעצמו. הוא גם נעשה מודע לצורך להיות מעורב בטווח נרחב בהרבה. על-ידי הבנת כל אחת מהדינמיקות הללו והיחסים ביניהן, הוא מסוגל לעשות זאת, ובכך להגביר את ההישרדות בכל אחת מהדינמיקות הללו.
די בתיאורן של דינמיקות אלה כדי להבהיר את הקיום ולהכניס בו סדר. האדם יכול לראות את הדינמיקות הללו בחייו, להבחין באיזה מהן הוא זקוקה לשיפור, ודרך סיינטולוגיה להביא גורמים אלה להרמוניה רבה יותר.
הדינמיקה הראשונה היא העצמי.
זה המאמץ לשרוד כאינדיבידואל, להיות אינדיבידואל. היא כוללת את גופו של האדם ואת המיינד שלו. זה המאמץ של האדם להשיג לעצמו את הרמה הגבוהה ביותר של הישרדות למשך הזמן הארוך ביותר שאפשר. דינמיקה זאת כוללת את האדם ואת נכסיו המיידיים. היא אינה כוללת אנשים אחרים. זהו הדחף לשרוד כעצמך. יש לנו כאן אינדיבידואליות שמבוטאת במלואה.
הדינמיקה השנייה היא יצירתיות.
יצירתיות היא הכנת דברים לעתיד, והדינמיקה השנייה כוללת כל יצירתיות שהיא. הדינמיקה השנייה כוללת את התא המשפחתי וגידול הילדים, כמו גם כל דבר שניתן לסווגו כפעילות משפחתית. פרט לכך היא כוללת גם את המין, כמנגנון שמביא להישרדות עתידית.
הדינמיקה השלישית היא הישרדות קבוצתית.
זהו הדחף לשרוד דרך קבוצה של אנשים או בתור קבוצה. זוהי הישרדות קבוצתית כשהקבוצה נוטה לקבל חיים וקיום משלה. קבוצה יכולה להיות קהילה, חברים, חברה מסחרית, מועדון חברתי, מדינה, אומה, גזע, או בקיצור, כל קבוצה. אין זה משנה מהו גודלה של הקבוצה, היא מבקשת לשרוד כקבוצה.
הדינמיקה הרביעית היא מינים.
הדינמיקה הרביעית של האדם היא המין האנושי. זהו הדחף לעבר הישרדות דרך כל המין האנושי ובתור המין האנושי כולו. אם הלאום האמריקאי ייחשב לדינמיקה השלישית של האמריקאים, הרי שכל הלאומים בעולם כולו ייחשבו לדינמיקה הרביעית. כל הגברים והנשים, מאחר שהם גברים ונשים, מבקשים לשרוד כגברים ונשים, ולמען גברים ונשים.
הדינמיקה החמישית היא צורות חיים.
זהו הדחף לשרוד כצורות חיים, ובעזרתן של צורות חיים, כגון חיות, ציפורים, חרקים, דגים וצמחייה. דינמיקה זאת כוללת את כל הדברים החיים, חי וצומח כאחד, כל דבר המוּנע ישירות, באופן אישי, על-ידי החיים. זהו המאמץ לשרוד למען כל אחת מצורות החיים ולמען כולן יחדיו. זהו העניין בחיים בתור שכאלה.
הדינמיקה השישית היא העולם הפיסיקלי.
לעולם הפיסיקלי יש ארבעה מרכיבים. אלה הם מרחב, אנרגיה, חומר וזמן. הדינמיקה השישית היא הדחף של העולם הפיזיקלי לשרוד, על-ידי העולם הפיסיקלי עצמו ובעזרתו של העולם הפיסיקלי, על כל מרכיביו.
הדינמיקה השביעית היא הדינמיקה הרוחנית.
זהו הדחף לשרוד כישויות רוחניות או הדחף שהחיים עצמם ישרדו. כל דבר רוחני, עם זהות או בלעדיה, ייכנס תחת הכותרת של הדינמיקה השביעית. היא כוללת את ה-beingness של האדם, את היכולת ליצור, את היכולת להביא להישרדות או לשרוד, את היכולת להרוס או להעמיד פנים שנהרסת. כותרת משנה לדינמיקה זאת היא רעיונות ומושגים, וכן הדחף לשרוד דרכם. הדינמיקה השביעית היא מקור החיים. היא נפרדת מהעולם הפיסיקלי, ומהווה את מקור החיים עצמם. לפיכך, קיים כאן מאמץ להישרדותו של מקור החיים.
הדינמיקה השמינית היא הדחף לעבר הקיום כאינסוף.
הדינמיקה השמינית נקראת לעתים קרובות גם אלוהים, היישות העליונה או הבורא, אולם הגדרתה הנכונה היא אינסוף. היא חובקת, למעשה, את כללותו של הכל. זאת הסיבה לכך שלפי ל. רון האברד "כאשר מגיעים אל הדינמיקה השביעית בשלמותה, רק אז יגלה האדם את הדינמיקה השמינית האמיתית".
